קוויבק

קוויבק היא הפרובינציה הגדולה במדינה ונמצא תכמעט כולו על המגן הקנדי, אזור הררי בן כארבעה מיליארד שנה של סלעים חשופים. הודות לתכונה גאולוגית זו, האזור עשיר במחצבים כמו זהב, ברזל, אורניום, נחושת ואחרים.

הנה עובדה מעניינת: הקוויבק היא מעין צרפת קטנה החבויה בין שני אזורים דוברי אנגלית, צרפתית היא השפה הרשמית היחידה בפרובינציה.

את האזור חוצה נהר סנט לורנס. אורכו 1200 ק”מ והוא הנהר הנוח ביותר להפלגה וניווט בעולם. על גדת הנהר שוכנות חוות בעלי חיים וחקלאות רבות, המהוות את החלק העיקרי של כלכלת הפרובינציה. סירופ המייפל הידוע בעולם כולו מיוצר אף הוא בקוויבק ועלה עץ המייפל, המשמש לייצור הסירופ, מופיע על דגל קנדה.

ז’אק קרטייה, חוקר העולמות שגילה את קנדה לאירופה, הקים את ההתיישבות הקנדית הראשונה ב-1534 על הקרקע הפורייה של המקום. היום רוב התושבים גרים בערים גדולות כמו קוויבק סיטי (בירת הפרובינציה) ומונטריאול.

במונטריאול – מרכז השיט של הנהרות סנט לורנס, אוטווה ורישלייה – שוכנים כל המפעלים ומספר רב של הכנסיות של הפרובינציה .אחת מהן, כנסיית סנט ג’וזף, נבנתה על ראש גבעה במרכז העיר, ואת הסמל הקתולי הזה אפשר לראות מכל מקום בעיר. הצלב, שגובהו 33 מ’ מושך צליינים מכל העולם, שנה אחר שנה.

כמה פריטים ייחודיים של אדריכלות מקומית נבלטים מהסגנון האירופי המסורתי: אלה הם העתקים של בניינים מפורסמים. את הגרסה בגודל המלא של קתדרלת סנט ג’יימס אפשר למצוא ברומא, שם היא נקראת הבזיליקה ע”ש פטרוס הקדוש. אחד הרחובות שוכן הבניין העתיק בעיר: העתק מ-1824 של כנסיית נוטר-דאם דה פריז. עיצוב הפנים של הבזיליקה יוצא דופן אף הוא: תמונות של קדושים ופטרונים, ימאים וסיירים, עוגנים עתיקים ואוסף מגוון של כלי שיט שחלקם נבנו במאה ה-15. האזורים החדשים יותר מעניינים לא פחות מהעיר העתיקה: רחוב סנט קתרין ובו יותר מאלף חנויות מקסימות, האצטדיון האולימפי, הלונה פארק העירוני והמון גינות וגשרים השוכנים על גדת הנהר ומשווים לו אווירה ונציאנית.

עיר הבירה נוסדה במאה ה-17. בראשית ימיה הייתה מצודה צרפתית שהוקמה כהגנה בפני הבריטים. מה שנותר מחומת העיר הבצורה הוא כעת אתר מורשת של יונסקו. בעיר העתיקה שוכנת גם שאטו פרונטנאק, טירה מהמאה ה-19 שנבנתה בסגנון ימי הביניים. המקום החביב על הצלמים נמצא לידה, טראסה דופרין, רציף צפייה שמציע נוף פנורמי של העיר.

אטרקציה תיירותית נוספת הפתוחה כל השנה היא מפלי מונטמורנסי. המים נופלים מגובה של 84 מ’ בקיץ וקופאים בחורף, כאילו הזמן נעצר בעמוד הקרח הזה.

המוטו של המחוז הוא: “Je me souviens” (“אני זוכר”).